לתולדות ההתיישבות החקלאית בנגב

זאב זיוון ההתיישבות החקלאית בנגב כוללת קיבוצים , מושבים , חוות חקלאיות , בתי ספר התיישבותיים , ישובים קהילתיים , מרכזים כפריים , שכונות קהילתיות ובודדים . המגוון מתרחב מעשור לעשור , בהתאם לנסיבות ולרוח הזמן . ההתיישבות בנגב לא החלה עם הקמת המדינה . קדמו לכך נסיונות רבים , כמו המסע של משלחת הרצל לאל עריש בשנת , 1903 שנועד לבדוק את סיכוי ההתיישבות היהודית באזור , ונסיונם של יוצאי הגדוד העברי במלחמת העולם הראשונה להאחז באזור ערד , או מסעם של נציגי ה"שומר" לדרום אדום , לתור שם אחר קרקעות להתיישבות . ערב מלחמת העולם הראשונה הוקמה ברוחמה שבצפון הנגב , בכספי יהודים ממוסקבה , החווה הלאומית הראשונה . לאחר מלחמת העולם הראשונה התמקדה פעילות התנועה הציונית בצפון . בנגב , לעומת זאת , לא נרכשו אדמות ; "שנות העשרים — המחדל הציוני הגדול , " כונתה תקופה זו בידי אחד החוקרים . רגע האמת לגבי הנגב הגיע בעת החלטות ועדת הלורד פיל . ( 1937 ) הוועדה ביקשה לחלק לראשונה את הארץ , וגבול ההתיישבות היהודית עבר בדרום השפלה . בן גוריון " גילה" את הנגב מעט לפני כינוסה של ועדת פיל . הוא סייר באום רשרש בשנת 1935 והתרשם ...  To the book