שמירת טבע בנגב

עזריה אלון כאשר הושמעה לראשונה התביעה לשמירת טבע ולהקמת שמורות טבע בנגב , היא זכתה להרמת גבה , שמשמעותה : איזה טבע כבר יכול להיות במדבר הזה , ועל מה יש לשמור שם ? הנגב , לפי התפיסה של ימי ראשית המדינה , היה אוצר בלום של מחצבים ו חוסר הידיעה על מה שיש בו באמת יצר אשליות בדבר עתודות נפט ועפרות מתכת הגלומות בו , ומה לא . במכתשים , וביחוד במכתש רמון , ציפו לגלות כל מה שרק יעלה על הדעת , וכל תכנית אחרת בדבר יעוד אחר לחלקים מן הנגב נראתה כפגיעה בעתיד המדינה . מי שטייל בעבר הרחוק בנגב ובמדבר יהודה , הכיר מדבר אחר , שונה לגמרי מדמותו המאיימת של מדבר המוכר מסיפורים . היתה זו ארץ בראשית רחבת ידיים , בלתי מופרעת בידי אדם ? מדבר עם צוקים וקניונים , מישורי חצצים וגאיות רחבים . הכל היה חשוף וראשוני , שאינו מוסתר על ידי צמחים . ארץ של ניגודים חריפים בין חום לקור , צבעים עזים של זריחות ושקיעות , לילות שאינם מופרעים בשום אור , פרט לאורם של רבבות הכוכבים , שכבר אבדו ליושבי הערים . והיו השטפונות האדירים שעברו בנחלי האכזב , נופלים בכוח וברעש במפלים , סוחפים כל מה שנקרה בדרכם , ומותירים אחרי השטף והרעש גבי...  To the book