הרחקתם של חללי אצ"ל ולח"י מן ההנצחה הממלכתית

אודי לבל במשך עשרות בשנים הרחיקה תנועת העבודה את מתנגדיה ביד קשה והבהירה לציבור בדרכה שלה מי אחראי לתקומת המדינה , מי לחם והקריב למען הקמתה . כך הפכו ההיסטוריוגרפיה , ההנצחה ועיצובו של הזיכרון לכלי בידיה והמעיט את חלקם של לוחמי וחללי המחתרות אצ"ל ולח"י בתקומת ישראל . כחלק ממדיניות זו , הם לא הוכרו כגורם ממלכתי , והקרבות שבהם השתתפו 'לא נחשבו' ולא תועדו . חללי אצ"ל ולח"י אף הורחקו מן ההוקרה הממלכתית במסגרת החוק , שממנו עולה , כי השותפים למאמץ המלחמתי הם בעצם רק אלו שלחמו בהוראתם ובאישורם של ראשי היישוב . הוחלט להגביל את ההכרה בחללים רק אם נפלו בקרבות שתואמו עם מפקדת ה'הגנה , ' או ברשותם ובשליחותם של המוסדות המורשים . משרד הביטחון הודיע לתנועת החרות , כי "לא תוכרנה זכויות לאנשים ששירתו בארגונים בלתי מוכרים" וזאת , בניגוד לזכויות חברי ה'הגנה . ' אלו הוכרו גם אם שירתו , נפצעו או נפלו עוד לפני הקמת המדינה . היטיב לבטא את תחושתן של משפחות חללי האצ"ל והלח"י פרופ' י' קלוזנר ; יש דברים הרבה שמעוררים באדם בעל הרגשה מוסרית רוגז והתמרמרות . מאות מלוחמי האצ"ל ומלח'יי מסרו נפשם על שחרורה של ארץ ישרא...  To the book