'שנה טובה' מתל אביב; העיר העברית הראשונה באגרות ברכה לשנה החדשה

חיים גרוםטן בין אגרות הברכה לראש השנה נודעת חשיבות מיוחדת לנופי תל אביב , שהייתה לסמל הקדמה והישגי המפעל הציוני . בתמונות הראשונות , יפו שימשה 'מעין הקדמה' לעיר העברית הראשונה . מראות יפו בלטו בעבודותיו של זאב רבן למשל . היא זכתה למקום בולט בכתה לעידוד התיירות ב , 1928 ובסדרה של 'עשר ערימי ב , 1930 שהופקה גם כסדרת גלויות ואגרות ברכה לשנה החדשה . בהשראת סגנון העיצוב הרומנטי של 'בצלאל , ' זכתה יפו לדימוי פסטוראלי , 'כמו תנ"כי , ' והייתה סמל להתחדשות הציונית . גישה זו הגיעה לסוף דרכה בשנות העשרים . לאחר מאורעות ו 920 / 2 ו ומאורעות , 1929 נפקד מקומו של הערבי באמנות העברית או במוצרי האומנות השימושית , ופינה מקום לתימני כדימוי ליהודי הקדום וכמודל לחלוץ , כל זאת בהשראת 'בצלאל . ' יפו שהייתה מרכז ללאומנות ערבית גוברת , נעלמה מאגרות הברכה , והוחלפה במראות של תל אביב . מראה העיר העברית היה ביטוי לראשית מימוש החזון הציוני . באגרת ברכה שהופקה בארץ בראשית שנות העשרים , הוצגו הגגות האדומים של תל אביב בראשיתה . היה זה מעין נוף פסטוראלי מרכז אירופי ומודרני , מול המראה המזרחי והמוזנח של יפו . רוב הא...  To the book