לבקנות, דבש, חרובים וקדושה

הכפר ג'לבון שבמזרח הגלבוע שוכן במקומו של הכפר "גלבות / ' מהתקופות הרומית והביזאנטית , שנזכר ב"אונומסטיקון . " בימי הביניים כונה הגלבוע בשם זה . אישתורי הפרחי מציין , כי "הרי הגלבוע קורין אותם גלבוך . מדובר בכפר קטן , שתושביו מועטים , וכולם ( פרט לאחד ) הם בני חמולה אחת : דר אבו רוב או רבוביה . ריכוז גדול נוסף של חמולת אבו רוב נמצא בקבטיה שבצפון השומרון , שם הם שייכים לאחת מארבע החמולות המרכיבות את אוכלוסיית הכפר . בניגוד לסעידיה , ששושלת היוחסין שלהם מגיעה עד לימי הנביא , מקור קדושתה של החמולה הוא בתקופה מאוחרת וקשור לאנשים לא ידועים . היא מבוססת על מסורת הרווחת בקרב תושבי הכפר , כי הארועים המתוארים בה קרו זמן לא רב אחרי שהתיישבו במקום . הכפר שוכן בתחתית מדרון הגולש לוואדי אבו ערה , אחד מיובליו העליונים של הקישון . חלקות העיבוד שלו משתרעות בעיקר בוואדי הרחב ובשלוחה הבזלתית המתרוממת מעל הכפר ממערב . ממזרח לכפר מתרומם הר אבינדב ( שיח' עג'מי , ( החוסם את התצפית מזרחה לבקעה . אנשי ג'לבון מספרים , שיום אחד הופיעו על פסגת הר אבינדב שלושה אחים דרווישים עג'מים , נטו שם את אוהליהם והחלו רועים א...  To the book