המיתוס של אבו זאיד

מדרום לוואדי נצב , המושך את מימיו מהר קתרינה למפרץ אילת , במקום שבו יוצא ואדי שלאל מבין ההרים , מצוי קברו של "אבו זאיד , " בן השבט בני ואסיל , שהיה בעבר בסיני , המתואר כאיש פלאות שידע לחזות ארועים המתרחשים במרחקים . וכך מספר ג'מיע שגר במעלה ואדי נצב : מעשה באבו זאיד ואחדים מבני שבטו , שירדו למצרים כדי להחיות את משפחותיהם וצאנם מעקת הבצורת הקשה שפקדה אח סיני . שבועות וחודשים שהו במצרים כשליבם נמשך לשוב אל ארצם , אך נאלצו להישאר שם . לקראת הערב היו יושבים על גבעה סמוכה למאהלם וצופים לפאתי מערב , מצפים לעננה בשמיים שתבשר להם את בוא הגשמים , אך תוחלתם נכזבה בכל פעם . שלוש שנים ערגו בציפיה לשוב לארצם . באחד הימים ראו את אבו זאיד נושא עיניו אל השמיים במשך שעה ארוכה והוא מלא שמחה . שאלוהו : 'ימה לשמחה זו אל מול שמי הנחושת " ? אמר להם : "דעו לכם , כי גשם עז יורד עכשיו בארצנו ושטפון אדיר זורם בוואדי נצב . אמרו לו : '' חילם או עילם " ? דהיינו , האם זה חלום או ידע של ממש ? '' הכי אינך רואה כי השמיים פרושים מעלינו ללא כל עננה ?'' ענה להם : "מה שאמרתי כך הוא ואין לשנות " ! אמר ונעלם באורח פלא . ובא...  To the book