יחס היהדות והאסלאם לתופעת העצים הקדושים

בימי הביניים ראו המאמינים בעצים הקדושים דרך ביטוי מוחשית לאמונתם , לצד עבודת האל הרוחנית . אמונה זו היתה כה מושרשת וחזקה , עד שקיבלה במהלך הזמן הכרה לגיטימית בשכבות אוכלוסיה נרחבות . רעיון המונותיאיזם הצרוף באורתודוכסיה היהודית והמוסלמית , לא יכול לאמונה העממית של קדושת העצים . אנו שומעים על כך מסהל בן מצליח , קראי בן המאה העשירית , המייצג את עמדת האורתודוכסיה הטהורה , היוצא בחריפות כנגד יהודי הגליל שטיפחו מנהג זה ; ... " וקושרים עקרים על התמר של הצדיק לכל מיני חלאים וחוגגים על קברי הצדיקים המתים ונודרים להם נדרים וקוראים אליהם ומבקשים מהם לתת להם את חפצם . " ... קשירת פיסות בד וסמרטוטים על העצים ליד קברי הקדושים ידועה בקרב המוסלמים גם בימינו . הדבר נועד כביכול להזכיר שוב ושוב לקדוש את בקשת האדם שתלה אותם , ל"קרוע" את המחלה ולהעבירה מהבד הלקוח מגוף החולה לעץ , ועוד . באסלאם ניתן לייחס לחוגי המיסטיקנים ( צופים ) את טיפוח פולחן הקדושים בקרב המון העם . תופעה זו קיימת ומוכרת היטב גם בימינו כחלק מהאמונה העממית בעולם האסלאם . חלק מחכמי הדת המוסלמים , בעיקר מהזרם החאנבאלי , ובראשם אבן תימיה (...  To the book