החגיגות ליד קברי הקדושים ( הילולות ) נערכו בדרך כלל בעונות מוגדות ונקראות משום כך מוסם , שפירושו עונה ( רבים מואסים . ( הן התמקדו סביב הקברים היותר גדולים והידועים , המקודשים לכלל האוכלוסיה המוסלמית בארץ ישראל . החגיגות נמשכו לעתים ימים אחדים ולוו בטקסים , בירידים ציורים ובתחתיות שונות . החשובות שבהן היו חגיגות נבי מוסה , נכי רובין , נבי צאלח ונבי האשם בעזה . ידועות גם חגיגות מקומיות צנועות יותר , שנמשכו יום אחד בלבד . לבדווים בסיני חגיגות משלהם סביב קברי הקדושים , שהידועה שבהן "נכי צאלח" נערכת בראשית הסתיו . לחגיגות , שלוו בעליצות רבה , נהרו המונים מכל חלקי pxn ( ולקברים הצנועים יותר - מכפרי הסביבה . ( החגיגות לוו בטקסים ובמנהגים שונים . בין השאר , נערכו ריקודים של קבוצות נשים וגברים , משחקי חרבות והתגוששות , תחרויות סוסים ופנטזיה מלווה ביריות . ליד הקבר נערכו זבח ויריד מלווה במשחקים ( רוב הדברים שהובאו לעיל , כוחם יפה גם בעליות לרגל הרגילות לקברי קדושים — הזיארות . ( כן נהגו לנדור נדרים , לערוך ליד הקבר מצוות דת , כגון תספורת ראשונה ( חלקה ) וברית מילה . רבים מהמנהגים רווחים גם בקרב ...
To the book