שיח' מסייף

בשפך ואדי אלכלב אל נחל קדרון ניצב עץ שיזף גדול , הבולט בצבעו הירוק על פני סביבתו המדברית . סמוך לו נמצאת מצבת האבן של שיח' מסייף , שפירוש שמו — השיח' הסייף , בעל החרב ( בחלק מהמפות העבריות הוא מופיע , משום מה , בשם שיח' מסעף . ( נשות הבדווים משבטי עבידיה וצואח'רה הסמוכים נוהגות להפחיד את ילדיהן בשעת ררגזן : "יג'י שיח' מסייף , אבו אלרג'ל אלמסלוחה , ויח'דכ , " שפירושו : יבוא שיח' מסייף , בעל הרגל פשוטת העור ( מקולפת , ( ויקח אותך ( לגהינום , כמובן , כפי שנבין בהמשך . ( אם יגבר מאד רוגזה של האם , היא עלולה להוסיף : "יג'י אלכלב ויעד'כ , " כלומר : יבוא הכלב וינשוך אותך . מה עומד מאחורי שיעורי החינוך האלה ? ולאיזה כלב מתכוונות האמהות הבדוויות ? הסיפור המקומי מגלגל את מהלך העניינים בסדר זה ; בימיו של שיח' ח'ליפה הקדוש , חי ליד המעיין בוואדי ( המעיין הנובע באפיק הקדרון , במערה בבסיסו של מנזר מר סבא ) שיח' מסייף , שהיה זקן נרגן ורע מעללים , ששלח ידו גם בלהטים ובכשפים . לשיח' היה כלב גדול ושחור . נתקנא שיח' מסייף בכוחו של שיח' ח'ליפה , ושלח את כלבו באישון ליל לגנוב ממנו אבני פלא , שמהן מוציא הקד...  To the book