המבקרים פוקדים את קברי הקדושים בעיקר כדי לזכות בברכתם . אין זו ברכה רגילה , אלא חסד שמעתיר המקום הקדוש על כל מי שבא עמו במגע . כדי לזכות בברכה נוגע המבקר בקבר , בכיסוי שעליו או בחפצים הקשורים אליו , ואחר כך מלטף בידיו את פניו וגוו , כדי להעביר את מעשה החסד לכל חלקי גופו . יש הנושקים לקבר , ואחרים אף חותכים חלק מהכיסוי ומצמידים אותו לגופם . יש הנוטלים משמן המנורות ומושחים בו את ידיהם ופניהם , כדי להגביר את ה"ברכה . " גם המים שליד קברי הקדושים נחשבים בעלי סגולות מיוחדות . עולי הרגל נוהגים להביא בבקבוקי מים מבאר הזמזם הקדושה במכה , ולחלקם בין ידידיהם . אחרים נוטלים מקברי הקדושים פריטים שונים , אותם הם נושאים על גופם , או תולים אותם בביתם , בהאמינם כי הם מביאים ברכה ומזל . אחד מהחפצים הידועים ביותר בהקשר זה הם גושי עפר בצורת אגסים שנטבלו בדם הקורבנות , שמביאים עמם עולי הרגל ממכה , מחלקים אותם בין ידידיהם , או שתולים אותם בביתם . מנהגים אלו אינם שונים בהרבה מאלו הנהוגים בקרב עולי הרגל הנוצרים , הנוטלים עמם בקבוקים עם מי ירדן , או כפיסי עץ מהזיתים בגת שמנים וכד , ' ומייחסים להם סגולות יוצאות...
To the book