העליה לרגל לקברי קדושים בישראל ובעמים

אברהם שטאל מנהג העליה לרגל לקברי קדושים איננו מיוחד ליהודים והוא רווח גם בקרב המוסלמים והנוצרים ובקרב בני דתות אחרות . באגן הים התיכון ובאפריקה הצפונית מצויים קברי קדושים מקומיים לרוב . באירופה התפתחו מרכזים חשובים לעליה לרגל , שאליהם נוהרים עולי רגל ממרחקים , כגון קברו של הארכיבישוף תומס בקט בקנטרברי , או קברו של השליח יעקב בסנטיאגו דה קומפוסטלה שבספרד . מנהג העליה לרגל לקברי צדיקים היה ידוע מימים קדומים . בתלמוד נאמר , כי כאשר הגיעו המרגלים לחברון , ביקר כלב בן יפונה בקברי האבות והתפלל לידם ( סוטה לד , ע"ב . ( נראה שכבר אז הדעות לגבי מנהג זה היו חלוקות . היו חכמים שהתייחסו לכך בחיוב והשלימו עמו , בהיותו מקובל על העם , ואחרים התנגדו לו . לא בכדי נאמר : "מפני מה לא נודעה ( מקום ) קבורתו של משה ? כדי שלא יהיו ישראל הולכין ומזבחין ומקטרים שם וכדי שלא יטמאו אומות העולם את קברו בפסיליהם" ( פסיקתא זוטרתא , וזאת הברכה . ( מאידך , יש שראו בהעלמת קברו לא מעשה חסד אלא עונש : שעה שבני ישראל זנו עם בנות מואב ( במ' כה , ( לא הגיב משה אלא פנחס , נכדו של אהרון הכוהן . "ולפי שנתעצל ( משה ולא עשה דבר ...  To the book