הצלף הוא צמח נפוץ בכל הארץ ואינו מייצג איור אחד בלבד. באמצעותו אנו חשים חוויות בסיפורי התנ''ך ובמדרשים ראשונים ואחרונים: החל בצלפחד שמת בחטאו במדבר, דרך הנחלות שעלו בחלקן של בנותיו, אל חנון בן צלף מבוני החומה בימי שיבת ציון מגלות בבל, משם אל הדיונים בהלכות עורלה וכלאיים ואל רבן גמליאל, שיצא עם תלמידיו והראה להם את הצלף כדוגמא בעולם היה לאילנות שבעתיד יתנו פרי בכל יום ויום, ואל דף הגמרא חמלמדנו כי הצלף הוא ה»עז באילנות'' כשם שישראל הוא ה"עז באומות" ו כזה כן זח אין הם ניתנים להשמדה באמצעות כריתה,