אלי שילר עם נפילת עכו בידי המוסלמים , ב ו 29 ל , הקיץ הקץ על שלטון הנוצרים בארץ הקודש ונבצר מעולי הרגל לבקר בה . ברם , כבר בתחילת המאה ה 14 החלו שוב צליינים נוצרים פוקדים את המזרח . הגורמים ל"מסע אל מעבר לים" לא היו תמיד רוחניים או דתיים צרופים . מספרות הנוסעים עולה , שמטרת העלייה לרגל הייתה לעתים לזכות בתואר "אביר הקבר הקדוש . " גם סיפורי הצליינים והסוחרים עוררו את הרצון לבקר במזרח , על כל נפלאותיו . מלבדם , אנו פוגשים ריפלומאטים וסוכני צבא , שנשלחו בפקודת המלך פילים השני מצרפת , הנרי החמישי מאנגליה , והדוכס מבורגונ דיה , כדי לעמוד על המצב הצבאי והמדיני במזרח ולבחון את האפשרות למסע צלב חדש . מאז תקופת הרפורמא ציה החלה גם תנועת עולי הרגל לארץ ישראל לצורך חקירה מדעית ; אך מרבית הנוסעים באו לארץ "בה חי ישו , " כדי לנדור נדרים ולחזור בתשובה ליד המקומות הקדושים . העלייה לרגל הייתה כרוכה בתנאים אחדים י ראשית , היה צורך להצטייד באישור מטעם מוסדות הדת — בדרך כלל מנציגי האפיפיור — או מאיש הכנסייה שהיה מורשה לכך . מי שיצא למסע ללא אישור כזה — במיוחד בתקופת הרפורמאציה — הוצא מהקהילה , והיה רש...
To the book