הידיעות אודות גילוי קברו של הורדוס בעולם המדיה האלקטרונית , הגיעו במהירות לכל פינות כדרר הארץ , ומטבע הדברים לצר ההתלהבות הם עוררו גם ספקות . הפרסום המוקדם של התגלית על ידינו נעשה מתוך החשש , שדבר גילוי הסרקופג והמאוזוליאום המלכותיים בהרודיון ידלפו לעתונות בצורה בלתי מבוקרת ; עם זאת יש לקחת בחשבון כי בעת הפרסום החפירה עדיין לא הייתה שלמה ומאז ועד כתיבת תגובתו של גיייקובסון חלה התקדמות משמעותית בחשיפת המאוזוליאום וסביבתו . קיים פער בין ביסוס עמדת חוקר על פי קריאה של חומר עיתונאי והתרשמות מהרצאה לבין ביקור במקום עצמו , דבר שהכותב הספקן טרם עשה . העדר כתובת עשוי להיות בעייתי בזיהוי הקבר , ללא קשר ישיר למבנה כלשהו שיהיה מזוהה עם הנקבר . לו אותם שרידים עצמם היו נחשפים , לדוגמה , בראש פסגת אבו טור בירושלים , הרי גם סגנון הבנייה והפריטים ההרודיאניים לא היו מביאים את החוקר למסקנה נחרצת כי מדובר במלך הורדוס , גם אם ניתן היה לשער זאת . אך באתר הנושא את שמו של המלך , ובנסיבות המיוחדות של הקמתו , הקשורות מעל לכל ספק לכך שהורדוס החליט להקבר כ 15 ק"מ הרחק מן הבירה , באתר מדברי ( וראה ספריו ומאמריו ...
To the book