|
|
חיים גרוםנון מנורת המקדש שהונצחה על גבי שער טיטוס , הייתה לאורך הדורות ביטוי וסמל חזותי לחורבן ולגאולה . באגדות רבות נשמרה הסכימה של חורבן-גאולה ונזכרה מנורת המקדש שאבדה והיא תשוב ותתגלה עם בוא המשיח וכינון המקדש בירושלים . בשלהי מלחמת העולם השנייה הגיעו חיילי הבריגדה היהודית לרומא , המחישו את נצחיות עם ישראל בדור התקומה הציונית ויצרו את הרקע לשינוי במטען הסמלי של המנורה - מחורבן לניצחון ולגאולה . הגאולה הסמלית קיבלה ביטוי ממלכתי בעיצוב סמל המדינה , שבו נתמזגו משמעויות יהודיות רבות רבדים של עם ריבוני המתחדש על אדמת ארץ ישראל . מראה המנורה שב והומחש בממד גרפי נוסף של הממלכתיות הישראלית בדמות כרזת יום העצמאות השנתי . דמות חייל הנושא בידו את מנורת שבעת הקנים לירושלים המשוחררת באיור של אריה אלוואיל בהגדה לפסח תש"ט 949 / ו , בישרה את הגאולה שנקשרה במראה מנורת המקדש . הפקת כרזות ובהן גבו כרזות יום העצמאות הייתה לאחר קום המדינה המשך למסורת מימי המנדט . לכרזה זו הייתה חשיבות רבה כסמן נוסף של הריבונות הישראלית ואמצעי להבנייתו של יום העצמאות . כל כרזות יום העצמאות בעשורים הראשונים הופקו לאחר תחר...
To the book |
|
|