התפתחותה העירונית של אילת

צחי ויטלזון נתוני היסוד לבניית עיר באילת קשים , התנאים האקלימיים מחייבים פתרונות ארכיטקטוניים ועירוניים להקלת החום , מיעוט המשקעים והמחסור במים זמינים פוגעים בגידולה , והשטחים המתאימים לבנייה מוגבלים . הקרקע המליחה שבצפון המפרץ אינה נוחה לבנייה , והוא הדין בחלקה המערבי , במקום שמתנשאים הרי גרניט . הבנייה מוגבלת , על כן , לאזורי שפך הסחף והקונגלומרט , שגם הם אינם קלים . ריחוקה של אילת , העדר עורף ישובי וחקלאי ועלות השרותים הגבוהה מקשים אף הם על פיתוח עירוני . אילת צמחה בראשיתה סביב הנמל . אך לאחר מלחמת יום כיפור ירד ערכו של נמל אילת בעקבות פתיחת תעלת סואץ , סגירת מכרות הנחושת והתמעטות היצוא . בשנת , 1954 בשאילת מנתה 350 איש , גובשה לראשונה תכנית המתאר לעיר בת כ 12 , 000 נפש . נקודת מפנה בגידולה של אילת היתה לאחר מבצע סיני ב , 1956 בעת שנסלל כביש חדש דרומה . אחרי מלחמת ששת הימים גדלה אוכלוסיית אילת בצורה ניכרת והגיעה ל 14 , 000 נפש , עם נסיגת צה"ל מסיני , קצב הגידול היה שוב איטי . כיום מונה אוכלוסיית אילת כ 37 אלף נפש . מבנה העיר והתפתחותה בשנות החמישים תכנית המתאר הראשונה קבעה שאילת...  To the book