מדיניות הייעור של הממשל הבריטי בארץ־ישראל

נילי ליפשיץ וגדעון ביגר הקדמה " רצוצה מן המלחמה הייתה הארץ כאשר שטפו ועברו בה צבאות המצביא אלנבי . " במילים אלה פתח הנציב העליון הראשון של הדו"ח השנתי הראשון שלו . בהמשך הוסיף , בהתייחסו לייעוד , ש"היערות המעטים נכרתו . " בתארו את הארץ ציין , כי ראשי ההרים ומדרונותיהם מוכשרים מאוד לנטיעת עצים , ועם כל זאת אין יערות . גבעות חול רבות עומדות שוממות ומחכות לגואליהן . הן מתפשטות ובכך הן מסכנות את השדות המעובדים הסמוכים להן ( סמואל . ( 1921 דברים אלה מעידים על מצב היער והייעוד בארץ בשנת , 1918 ומלמדים על כיווני החשיבה של השלטונות הבריטיים . השלטון הבריטי , כמו ממשלים קולוניאליים ואימפריאליים אחרים בעבר , עסק לא רק בניצול כלכלי ופוליטי של תחומי שלטונו , אלא דאג גם לטיפוח האיזור וקידומו , לרווחת התושבים המקומיים ולתועלתו שלו . בין הפעולות הרבות שיזם וביצע בשלושים שנות שלטונו בארץ , בלטה פעילות הייעור , שנועדה לשנות את נוף הארץ . ייעורה של ארץ ישראל לא היה ייחודי ברחבי האימפריה הבריטית . פעולות דומות בהיקף נרחב התבצעו גם בקפריסין הסמוכה , שנשלטה בידי הברי טים משנת 1878 ואילך , כמו גם בשטחי האי...  To the book