פרץ לוינגר ויעקב מעוז בתחילת שנות השלושים עבר שטח של כ 17 , 000 דונם בחלקו הצפוני מערבי של עמק יזרעאל לבעלות יהודית ותוכנן להתיישבות . בספרי האחוזה של ממשלת המנדט הבריטי היה רשום האיזור בשם "קירי וקמוך ושמו הוסב ליקנעם , שנגזר מהשם 'יקנעם לכרמל' ( יהו' יב , בג . ( גבולו במזרח הוא אפיק נחל הקישון , בצפון אפיק נחל יקנעם ( ואדי מילך ) להוציא בליטה צפונה מהאפיק המגיעה למורדות ' 1 הכרמל . רצועה של כ 3 , 200 דונם הופרשה לקיבוץ הזורע וכך הפך אפיק נחל השופט לגבול הדרומי של יקנעם . כ 1 , 700 דונם הוקצו לשיכונים . השטח הנותר , 2 כ 12 / 400 דונם שיועד למושבה יקנעם , הוא נושאו של מאמר זה . האיזור מתחלק לשטח מישורי ולשטח הררי . כביש חיפה מגידו החוצה אותו עובר בגבול בין מישור להר , וביניהם עוברת רצועה מוגנת מהצפות בעונת הגשמים . רצועה זו לצידי הכביש נועדה ל'מחנה / דהיינו , השטח בו מוקמו מבני המגורים והמשק של היישוב ( איור ו . ( השטח המישורי בגבולותיו המתוארים כולל כ 5 , 300 דונם . בנקודה הנמוכה במזרח לאורך אפיק הקישון , רומו 30-25 מ' מעל פני הים , ובנקודה הגבוהה לאורך הכביש במערב 50-48 . 'מ כמ...
To the book