סקרמנטים

הסקרמנט הוא נושא מרכזי בתאולוגיה ובפולחן הנוצרי . משמעות המלה היתה " שבועה" ( מלשון — sacer קדוש , ( ובעיקר שבועת האמונים של החייל הרומאי . תחילה שימש המונח במשמעות רחבה יותר , אך במרוצת הזמן הוא נתייחד למספר מצומצם של טקסים . לפי מסורת הכנסיה הסקרמנטים כוננו על ידי ישו עצמו , ומכאן כוחם המיוחד . רק במאה ה 12 התחילו למנות ולפרט את מספרם ורק במאה ה 15 מספרם נקבע רשמית לשבעה . שני הסקרמנטים העיקריים הם הטבילה , שפירושה הצטרפות הנטבל לכנסיה , והאוכריסטיה או הסעודה הקדושה , היינו , הפיכת הלחם והיין לבשרו ודמו של ישו בטקס המיסה . סקרמנטים אלה מקובלים גם ברוב הכנסיות הפרוטסטנטיות . בנוסף , מכירה הכנסיה הרומית קתולית , ולמעשה גם הכנסיה האורתודוכסית מזרחית , בחמישה סקרמנטים נוספים : האישוש — סמיכת כפיים ומשיחת הרך הנולד בשמן הקודש כדי לחזקו באמונה , חרטה , הכוללת וידוי של החוטא בפני הכוהן המוודה והתרת עוונותיו תוך הטלת עונש כפרה,- משיחה אחרונה של חולים אנושים לפני מותם ; הסמכה לכהונה , שבאמצעותה מופקדות בידי הכוהן סמכויות כנסייתיות . ההסמכה מוענקת בידי הגמון הפועל כבא כוחו של ישו וכיורשם של ...  To the book