|
|
האמנות היא גורם רב חשיבות בדת הנוצרית . עד למאה ה 7 ו תולדות האמנות המערבית והאמנות הכנסייתית היו זהות ושתיהן היו בעלות אופי דתי מובהק . בשלוש מאות השנים הראשונות של הכנסיה לא היתה קיימת כמעט אמנות נוצרית , והכנסיה אף התנגדה לה בכל מאודה . קלמנס איש אלכסנדריה , לדוגמא , ביקר קשות כל נסיון של אמנות דתית , בטענה שהיא מעודדת סגידה לנברא ולא לבורא . באמצע המאה השלישית חלה התפתחות והחלו להופיע ציורים בעלי אופי נוצרי דתי , לא בלי התנגדות חוגים נרחבים . הכנסיה עשתה שימוש נרחב בציור ובפיסול , רק מאז שהנצרות הוכרה כדת רשמית באימפריה הרומית , תחת שלטונו של הקיסר קונסטנטינוס בראשית המאה הרביעית . האמנות הנוצרית התפתחה בשלב מאוחר יחסית , משום שהיא הושפעה בראשית דרכה מהיהדות שהתנגדה ל"פסל ותמונה" ולתאור דמויות , בעיקר דמויות אנוש שנבראו "בצלם אלהים . " רתיעת הנוצרים הראשונים מפסל ותמונה קיבלה משנה תוקף בקשר לפולחן הקיסר , שלדמותו הם נאלצו לסגוד ואף להעלות לו קורבנות . סירוב לפולחן הקיסר היתה סיבה שכיחה לקידוש השם . ואמנם , לאחר שהכנסיה זכתה להכרה רשמית , הושמדו באופן שיטתי ונטול פשרות כל הפסלים וה...
To the book |
|
|