לונגינוס

החייל שדקר את צידו של ישו הצלוב בכידון . מקור שמו נובע מהמלה היוונית , "longche " ' שפירושה כידון . מוקדם יותר הוא זוהה עם שר המאה , שבעת הצליבה הכריז על ישו כבן אלוהים . סיפורים אגדתיים נתפתחו סביבו , לפיהם דם הצלוב ריפא אותו מיד מתחילתו של עיוורון . ארוע זה הובילו לעזוב מאחוריו את שרותו הצבאי ולהפוך לנזיר בקיסריה . מאוחר יותר הוא הובא למשפט , סירב להקריב לאלילים , ונגזר עליו כי שיניו יעקרו ולשונו תחתך . הוא הצליח לאחוז בגרזן שהיה קרוב אליו וניפץ את פסלי האלילים , מהם הופיעו שדים שהשתלטו על המושל שהפך למשוגע ועיוור . לונגינוס אמר לו , כי ירפא רק לאחר מותו הוא . המוות בא עליו מיד והמושל חזר לעצמו וסיים את חייו במעשים טובים . פולחן לונגינוס התחזק עם מציאת הכידון הקדוש במסע הצלב הראשון בכנסיה באנטיוביה , דבר ששינה את מצב רוחם הקודר של החיילים . לזכרו קפלה בכנסיית הקבר . מעניין לציין שבתקופה הביזאנטית הוקדש לו יום מיוחד בירושלים , ב 22 במאי . חגו במזרח ב 6 ו באוקטובר ; במערב — ב 15 במארס .  To the book