מרתה

אחותם של לזארוס ומרים . מרתה קיבלה את פני ישו בביתם בכפר בית היני ( אלעזריה , ( שהיה אהוב עליו במיוחד ( לוק' י , לח-מב . ( שם ישו הוכיחה קלות . בבשורת יוחנן מרתה מופיעה גם בעת שלזארוס הוקם לתחיה ( יוח' יא , א-מו , ( בעקבות אמונתה במשיח ובכוחו האלוהי , אמר ישו "אנוכי התקומה והחיים" ( יוח' יא , בה . ( ישו סעד , שוב , את סעודת הערב בבית היני שישה ימים לפני הפסח , ומרחה שרתה אותו ( שם יא , א-ב . ( בכך מתמצה המידע אודותיה בברית החדשה . לפי מסורת בעלת אופי אגדתי מימי הביניים , היא הגיעה , יחד עם מרים המגדלית ולזארוס , להטיף לאמונה הנוצרית באזור פרובנס שבדרום צרפת . השרידים המיוחסים לה , כביכול , התגלו ושומרו בשנת . 1187 האיקונוגרפיה שלה מסתמכת על כתבי הבשורה ועל האגדות המיוחסות לה בפרובנס . מתפללים אליה כאל נותנת חסות לעקרות הבית ולאחיות . סמליה הם תרווד , מטאטא , או צרור מפתחות . היא מופיעה גם עם דרקון , אותו אמורה היתה לאלף , בכך שהזתה עליו מים קדושים וכרכה את חגורתה סביב צווארו . אחר כך הובילה אותו לארל , כדי להורגו . היא מוצגת בתמונות של תחיית לזארוס , בפסלים רומנסקיים שונים .  To the book