ירידת רוח הקודש, חיי הקומונה והרדיפות הראשונות

במהלך שבעת השבועות שבין חג הפסח שבו נצלב ישו לחג השבועות הצטרפו אל החבורה יהודים נוספים מהתפוצות , שעלו לרגל לירושלים לרגל הפסח ונשארו בה עד חג השבועות , או שנתיישבו בה . היו אלה יהודים ממצרים , מפרתיה , מקפדוקיה , מרומי וכד . ' בעוד שהגליליים ושאר יהודי ארץ ישראל תלמידי ישו דיברו ארמית ועברית , דיברו יהודי הגולה יוונית או שפות השגורות בארצות מולדתם . מסופר ש"ביום חג השבועות" התחילו מדברים בלשונות אחרות , עד שנראתה אסיפת המאמינים כמגדל בבל , ואף על פי כן היה לב אחד לכולם . יש המשערים , שה"דיבור בלשונות" היא התפרצות רצופה בהתפעלות ודמיון עד כדי אקסטזה . לכל אחד היה נדמה כאילו הוא שומע מלים בלשונות רבות . ואכן , בעל ספר "מעשי השליחים" מספר : "אחרים לעגו ( למדברים בלשונות ) ואמרו , שהם מלאים תירוש . " יהודים אלו , שהיו תלויים בין יהדות ליוונות , היו המועמדים הטובים ביותר לדת חדשה . התלמידים הראשונים חזרו בפני המאמינים החדשים על תורתו של ישו כפי שנקלטה בזכרונם : פתגמי מוסר ומשלים שנונים . הם היו מתפללים יחדיו וטובלים בשמו לווידוי ולכפרת עוונות . הם נהגו לסעוד יחדיו ולהזכיר בשעת הסעודה את מ...  To the book