ירושלים במאה הי"ט

ירושלים של המאה 19-ה היתה עיר הקופאת על שמריה , בלב אזור שומם . סביבתה היתה בלתי מיושבת , והמדבר הגיע עד לפאתי חומותיה . היוצא משעריה נמצא מיד בצאתו בשדה הפתוח . מצבה הקודר של ירושלים משתקף היטב בתמונות הקדומות : ( 1865-1856 ) סביבת העיר נראית ללא סימן חיים , לעתים עד לחומות . הר הזיתים היה שומם לחלוטין , וכמוהו הנוף הנשקף מהר הצופים , עד לפאתי העיר מצפון וממערב , במקום שהוקמה לימים העיר החדשה . מצב מיוחד זה נבע לא רק מהקפאון ותנאי הבטחון הרעועים , אלא גם בשל האיסור שהוטל ע"י התורכים להקים מבנים מחוץ לעיר , עד למרחק של 1500-כ מ מהחומה מטעמים בטחוניים וצבאיים . בתוך העיר בלטו העזובה והשממון , ואזורים שלמים נראו חרבים ובלתי מיושבים . כך , המוריסטאן היה בחורבנו עד לסוף המאה הקודמת , ומערבו של הרובע הנוצרי , בין השער החדש ורחוב דוד היה עדיין בלתי מבונה . 1856-ב שאטובריאן שביקר בירושלים , 1808-ב נותן בידינו תאור מאלף על מראה העיר ואופייה -.... " בהכנסך העירה , אינך מוצא בה דבר שיתקן את הרושם העגום של המראה החיצוני הדוחה . הנך תועה ברחובותיה הצרים והבלתי מרוצפים , עולה ויורד לסירוגין בשבילי...  To the book