הבעלות על הקרקע

קניין המוקזאע והשפעתו על החקלאות ועל הנוף לקניין המושאע היתה השפעה עצומה על החקלאות בארץ , השפעה שנמשכה דורות רבים ומורגשת אפילו בימינו . 1918-ב היו 70 $ של הקרקעות בא"י אדמות "מושאע . " ה"מושאע" הוא שריד של הקניין המשותף בקרקע - צורה מיוחדת של קומוניזם פרימיטיבי : המקרקעין היו נתונים לבעלות העדה הכפרית כולה , ולכל אחד מהתושבים היה חלק מסוים ברכוש זה . אלא שחלק זה לא היה קבוע , והחלוקה בין חברי העדה נעשתה לפי מפתח מוגדר . במאה הי"ט היתה עדיין הבעלות המשותפת הצורה הנפוצה ביותר של הבעלות על קרקע . רק בשנת 1863 יזמה הממשלה את חלוקת ה"מושאע" ופקידיה החלו ברישום חלקות קרקע בספרי האחוזות " ) טאבו אסנד . ( " בארץ נעשתה חלוקת המקרקעין בין חברי העדה בד"כ אחת לשנתיים , בהתאם למחזור הזרעים הדו-שנתי , אך יש שקיימו את החלוקה כל שנה , והיו שהאריכו את התקופה אחת לחמש שנים ויותר . הקניין המשותף בקרקעות לא היה שווה . הוא היה נפוץ בעיקר בדרום , כגון באזור עזה , ואילו באזורים ההרריים רווח פחות , כי תנאי הבטחון היו נוחים יותר . בכפרים הקרובים לערים נפוץ יותר הקניין האישי , ואילו במישור הוחזקו שטחים נרחבים...  To the book