מערכת המיסוי בתקופה העות'מאנית והשפעתה על החקלאות

השלטון הערת ' מאני לא ראה את תפקידו בקידום החקלאות , ולא דאג לרווחת התושבים . הוא התערב באופן פעיל בניהול מערכות הכספים , המיסים , המידות וגיוס החיילים רק כדי להבטיח את שלטונו . לפני מלה"ע 1-ה שילם המגזר החקלאי 87 $ -כ מכלל המיסים הישירים . בנוסף לכך שילמו הפלחים גם מס עקיף על מצרכים שונים כגון מלח , טבק , אבק שריפה ועוד . שיטת המיסוי היתה בלתי פרוגרסיבית , וגיוס הכספים נעשה באמצעות מערכת מיסיס מורכבת . מס המעקזר או ה " עושר" מס זה היה החשוב מכולם . הוא היה קיים נודורי-דורות בבוזה"ת , ובימי קדם הוא היה בעל משמעות דתית ( צאדקה . ( בראשית המאה הי"ט שילמו עדיין 10 $ מיבול חקלאי ברוטו בתוצרת חקלאית לקופת המדינה . בשנים 1900-1 883 הוסיפו למעשר תשלומים בגובה של 2 . 63 $ עבור הוצאות צבא , חינוך ופיתוח בנק חקלאי . כך נהפך המעשר ל"שמיניתי והגיע 12 . 63 $ -ל מהיבול ( ברוטו . ( הממשל לא גבה מס זה באופן ישיר , אלא בעזרת גובי מיסים פרטיים , שחכרו את משרותיהם . אפילו המושל לא קיבל משכורת , אלא נאלץ "לקנות" את משרתו . על הגובים היה להעריך את היבולים לצורך המס . השיטה גרמה לשיבוש העבודות , שכן על החקל...  To the book