הגמלים מילאו במשך דורות תפקיד מרכזי בישוב הערבי . הם היו אמצעי ההובלה החשוב ביותר - בעיקר למשאות כבדים . הגמל הוביל מטענים במשקל של קנטר 288-256 ) ק"ג . ( בארץ לא נעשה שימוש בעגלות , כי מאז ימה"ב הוזנחה רשת הדרכים המפותחת שהוקמה בתקופה הרומית . הובלת המשאות נעשתה על כן באמצעות בהמות משא כגון גמלים , חמורים , פרדות וסוסים . שיירות ארוכות של מאות גמלים העבירו את יבולי התבואות מדי קיץ מעבר הירדן והחורן אל נמלי החוף עכו ויפו . כן הובלו האבנים וחומרי הבניין בערים על גבי גמלים . בראשית המאה העשרים נמצאו בדרום הארץ ( מחוץ לירושלים , ( לפי הרישום התורכי הרשמי 15 , 000-כ גמלים , כולל בנגב . לאחר מלה"ע 1-ה נספרו בא"י 8 , 846 ( 1920 ) גמלים . הגמלים נזונים מצמחיית הערבות . שיחים , עצי שיטה ואשל וכדי . ריכוזי הגמלים העיקריים היו אצל הבדואים ולא בכפרי הפלחים . הכפריים לא נהגו להרבות את הגמלים , אלא קנו אותם אצל הבדואים . הם החזיקו בד"כ רק גמלים זכרים . בחודשי הקיץ נהגו הבדואים לעבור את הירדן עם עדריהם , ובתקופה זו רכשו הפלחים את גמלי העבודה . הבדואים נמנעו מלהשתמש בגמלים לצרכי עבודה ; בין השאר משום...
To the book