הזית במשק הערבי

הזית היה עץ הפרי הנפוץ ביותר בא"י . מעריכים את השטח הנטוע בסוף המאה הי"ט בחצי מיליון דונם . רוב הפרי נוער להפקת שמן , ורק חלק זעיר - למאכל . רוב השמן נועד ליצור סבון , שהיה מוצר יצוא חשוב . כן שימש שמן הזית לתאורה ביתית והיה בשימוש בכנסיות ובמסגדים . בפולקלור הערבי נחשב עץ הזית לעץ מבורך " ) אל סגי - רה אל מוברכה , ( " ואסור היה לכורתו . לשמן הזית יוחסו כוחות מרפא , והכפריים נהגו למשוח עצמם בשמן זית מכף רגל ועד ראש . המצב הכלכלי הירוד בסוף התקופה העותימאנית השתקף היטב גם בענף גידול הזית . הזית יכול היה לשמש מקור הכנסה חשוב באזור ההר , אך מדיניות המיסוי , אופן הבעלות על הקרקע והעדר בטחון כללי - הביאו לצמצום מטעי הזיתים . תושבי עזה מסרו לקונדר , שמאז הכיבוש המוסלמי ועד לתקופה החדשה לא נטעו אף עץ זית אחד בסביבות העיר . עץ הזית מקורו בארץ , והוא מתאים ביותר לחבלים הים תיכוניים . גידולו דורש תשומת לב מועטה במשך רוב ימות השנה . הפלחים היו חורשים בין העצים פעמיים עד שלוש פעמים בחורף ובאביב כדי להרחיק את העשבים . הם לא זיבלו את המטעים וגזמו רק מעט . מסיק הפרי נעשה בחודשי אוקטובר עד ינואר בעזרת...  To the book