גידול ירקות שלחין

גידול הירקות התפתח בצורה מסחרית רק לאחר שגדלה האוכלוסיה העירונית . מרכזי גידול ירקות בשלחין נמצאו בסביבות ירושלים ( בתיר , עין-כרם , ארטס ;( ובסביבות חיפה ( בחוף שמן של היום ;( בעמק בית שאן , בסביבת יריחו , עין גדי , ביפו ובעזה . לקראת סוף המאה הי"ט נוספו לרשימת הגידולים המקובלים בארץ גידולים חדשים כגון עגבניית ותפוחי אדמה . אך בהתחלת המאה היו הירקות העיקריים מלפפונים , בצל ושום . בדומה לגידולי הירקות בשלחין , גם גידולי השדה בשלחין היו מצומצמים ומרוכזים באזורים בודדים . צמח האינדיגו : הגידול שימש חומר גלם להפקת צבע כחול , והוא היה בעל חשיבות כלכלית מסוימת . בעבר היה אחד ממוצרי החקלאות היקרים והמכניסים ביותר בארץ , ובדומה לכותנה היה המסחר בו מונופול ממשלתי שנמסר בחכירה . במאה הי"ט היו חוכרי האינדיגו בצפון הארץ בני המשפחה היהודית "אבו" מצפת . מרכז הגידול היה בסביבת בית שאן ועמק הירדן . זטצן מוסר שראה שדות גדולים של אינדיגו ליד בית שאן . הצמח נזרע בחודשי מאי . לאחר ארבעה חודשים נאספו העלים , ולהכנת הצבע היה צורך לבשלם . את זרעי האינדיגו ייצאו למצרים . קנה הסוכר : במאה הי"ט גדלו שטחים קטני...  To the book