הכותנה

כבר בימים עברו גידלו בארץ כותנה . מרכזי הגידול היו בעמקים האלוביאליים שבשפלת החוף , בסביבות יפו ובסביבות שכם . במאה הי"ח יוצאה הכותנה לאירופה . היצוא , שנעשה באמצעות סוחרים צרפתים , היווה את אחד ממקורות ההכנסה העיקריים של שליטי הגליל בימים ההם . זטצן מעיד כי סולימן פחה , שליט עכו , הפך את גידול הכותנה למונופול השליט והכריח את האברים לגדלה בשטחים נרחבים ( בעמק זבולון ועוד . ( על הפלחים נאסר למכרה לסוחרים , אלא רק לפחה , שקבע גם את המחיר ( שהיה נמוך . ( נוסעים אירופים שביקרו באזור שכם בשנות השישים והשבעים של המאה הי" ט מציינים , כי הוא משמש מרכז לגידול ולעיבוד כותנה . לפי ההערכה סיפקו השדות בסביבה 5 , 000-4 , 500-כ קנטר כותנה , כלומר 1 , 250-כ טון בשנה . 3 / 4-כ מיבול הכותנה נועד ליצוא והשאר לטוויה ואריגה במקום . הגידול נעשה בתנאי בעל ( ללא השקאה . ( לפי רוגירס הגיעה הכותנה בעמק זבולון לגובה של 70-60 ס"מ . גודלו שם בעיקר הזנים בעלי הסיבים הקצרים , ששימשו חומר גלם למילוי מזרונים . התפתחות גידול הכותנה במצרים ובארה"ב , והתחרות עם אריגים זולים שיוצרו באירופה המיטו את הקץ על גידול הכותנה באר...  To the book