מבנה הכפר והבית הערבי

הכפר היה בנוי לרוב בצורת מקבצים של 20 עד 100 בתים . הבתים היו בני קומה אחת , מלבד בית השיח" או בית ההארחה שבמרכז הכפר , שהיה בעל שתי קומות . לפי קונדר , אוכלוסיית כפר ממוצע מנתה 400-כ נפשות . היו ישובים קטנים שבהם היו רק 40 עד 50 תושבים , אך היו גם כפרים גדולים בגליל שמנו מעל 1 , 000-ל תושבים . בכפרים לא היו רחובות מסודרים , והבתים נבנו בקבוצות לפי קרבה משפחתית . ניתן היה להבחין ברובעים קטנים ( בערבית "חראת , ( " בדומה לרובעי הערים . הכפרים נבנו בצפיפות , בד"כ במקומות נישאים או במורד ההר . בעמקים בנו רק לעתים רחוקות , שכן הגנתם היתה קשה יותר ובחורף היתה סכנת שטפונות . שיטת הבנייה בקורות וקירות עבים דרשה יסודות מוצקים , והשחתתם על סלע . גם למקור המים היתה חשיבות גדולה בקביעת מיקום הכפר . הבית הערבי נבנה מחומרי בניין מקומיים טבעיים . לכן נוצר הרושם שהכפר צמח כאילו מהקרקע ומשתלב היטב בנוף . באזורי הארץ השונים מצויים סגנונות בנייה אחדים , שכן התנאים הסביבתיים השפיעו על צורת הבית ואופיו . באזור ההר השתמשו באבנים המקומיות ולעתים נעשה שימוש חוזר באבנים ממבנים קדומים . הגג של הבית הערבי משמש ע...  To the book