שותים קפה בעברית על מקומם של בתי הקפה הספרותיים בסצנה התרבותית בתל אביב בתקופת היישוב

זהר שביט מבוא כבר ב 0 ו , 19 שנה לאחר הקמת העיר העברית הראשונה , כאשר מייסדיה עדיין לא חשבו עליה כמטרופולין , אלא בשכונת גנים , הכריז ועד השכונה ( שביט וביגר ו ( 169-156 , 200 על כוונתו "לעשות קיוסק בתוך הבולוואר , במידה 2 על 2 מטר , ולהשכירו למכירת משקאות קרים אך לא חריפים" ( נגב . ( 85 , 1999 לא היה מדובר עדיין בבית קפה של ממש , אך ברחבה שלפניו הוצבו כמה כיסאות ושולחנות , והוא הואר בלילות בפנס לוקס . תנאי הזיכיון היו נוקשים ואסרו בין השאר "לכל אישה או עלמה לשמש בהבופט למכירה , או לשמש את האורחים ולהגיש להם גזוז או גלידה , אסור להחזיק בהבופט שום משקאות חריפים כמו קוניאק , יין , שיכר וכדומה" ( נגב . ( 85 , 1999 היה בכך אולי אות מבשר למה ששנים ספורות מאוחר יותר יאפיין את נוף הרחובות בתל אביב : מסעדות ובתי קפה לרוב . ב 1934 הוגדרו בה כבר 178 בתי אוכל כבתי קפה ( שביט וביגר ( 336 , 2001 הם הצטיינו בעיצוב אירופי , בניגוד לבתי הקפה שביפו ( להוציא את 'קפה לורנץ' ו'קפה ליפשיץ האירופיים , ( שם ישבו על שרפרפים , והמבקרים בהם שתו קפה , עישנו נרגילה ושיחקו שש בש . בתי הקפה בתל אביב שירתו ציבורים...  To the book