'העוזרת' פזמון גנוז של רחל

אליהו הכהן רחל תיעדה פיסות הווי מימי דגניה בחרוזי שיר , בכעין פיליטונים בחרוזים , שאותם רשמה על יריעות נייר מוארכות . פזמונים אלה לא נועדו לפרסום . לכל היותר הקריאה אותם בהתכנסויות חברים ולא כולם נשמרו . מאחד הפזמונים האלה , שכונס אל כתביה רק כיובל שנים לאחר פטירתה , אנו למדים שלאחד מערבי התרבות בקבוצה , החליטה להתנדב ולהגיש הרצאה משלה על הפוטוריזם באמנות , בניסיון תמים להעשיר את ערבי התרבות ולפתוח חלון אל זרמים ותנועות באמנות העולמית . הניסיון לא עלה יפה והיא חשה עצמה אומללה למדי באותו מעמד . במהל ך הרצאתה נשלחו לעברה ללא הפסק הערות עוקצניות של כמה חברים שרמזו לה , שאותם מעניינים ענייני המשק , האבסת הפרדות וגידול שעורה ומה להם ולפוטוריזם . רחל , שנאלצה ככל הנראה בשלב מסוים להפסיק את הרצאתה , שיקעה את אכזבתה בכמה בתי שיר הומוריסטיים מחורזים . מבין השיטין אתה קורא בהם על היפגעותה מחוסר העניין שגילו חבריה בהרחבת הדעת מעבר לענייני היומיום ועבודת הכפיים . רוב הפזמונים הקלים הללו שכתבה רחל מעת לעת , לא לוקטו ולא פורסמו עד כה . חלקם אבד ויתרם מצא את דרכו למגירות נסתרות ולארכיונים . מרון מכפר...  To the book