|
|
אלחנן ריינר מערת אליהו נזכרת בשיטתיות ע "י כל רושמי הקברים ומחברי חבורי המסע של המאה הי"ג , למן איזכורה בספר מסעותיו של בנימין מטודילה בשנים 1170-1168 בקירוב , ועד לימיו של אשתורי הפרחי , ברבע הראשון של המאה הי"ד . מכאן ואילך , איזכוריה של המערה בספרות המסעות העברית של ימי הביניים הם ספורים , ויתכן שהם אנאכרוניסטיים . נראה שלאחר התקופה הצלבנית שוב לא נודעה למערה חשיבות בתודעתם של עולי הרגל היהודיים , עד לתקופה העותי מאנית . אין ספק שהזכרתה התכופה בתקופה הצלבנית משקפת את העניין במערה , שנוצר עקב חשיבותה במסורת הצליינות הלאטינית . דווקא משום כך אין בהם כדי ללמד על ראשיתה של המסורת העברית אלא על נפוצותה באותה עת בלבד . יש לזכור , שעד עתה לא נודע על רשום שיטתי של המקומות הקדושים במסורת העברית , קודם למאה הי"ב , ויתכן שהמערה שימשה , קודם לאותה מאה , מקום קדוש בעל משמעות מקומית שלא קיבל את ביטויו הנאות במקורות . והנה ברשימת מקומות קדושים שעדיין לא התפרסמה , ואשר יש ליחסה למאות הי' - י"א , נזכרת "כנסת אליהו בחיפה , " ואין ספק שהכוונה למערת אליהו , שכן המלה " כנסת" ברשימה זו ובמקורות רבים אחרי...
To the book |
|
|