חיפה ויישובה בימי הביניים

אריה גראבויס בתקופה הביזאנטית ירדה חשיבותו של אזור חיפה בעקבות דיכוי מרד השומרונים ע"י הקיסר יוסטיניאנוס , ( 565-525 ) שבמהלכו נפגע גם הישוב היהודי . הכפרים החרבים באזור חיפה לא יושבו מחדש ע"י האוכלוסיה הנוצרית הדלילה . יוצאת דופן מבחינה זו היתה שקמונה שליד חיפה . היא היתה הישוב הגדול ביותר בין עכו וקיסריה , ומעמדה בלט ביתר שאת על רקע סביבתה החרבה . פריחתה הכלכלית באה לידי ביטוי בבנייה מפוארת , וממצאי החפירות בתל שקמונה מעידים כי תושביה היו אמידים . על אף הרדיפות , התקיים בשקמונה לצד הנוצרים , גם ישוב יהודי חשוב ובעל השפעה . הנוסע מפלקנטיה שביקר כשקמונה , 580-ב התרשם מהעיר ונמלה , שממנו יצאו הפלגות סדירות לעכו , והוא כינה אותה "שקמונה של היהודים . " לאחר כיבוש הארץ בידי הערבים , שקעה גם שקמונה , כמו קיסריה , ונתדלדלה מאוכלוסייתה . לעומת זאת עלתה חשיבותה של חיפה , שהפכה לעיירה מרכזית בין עכו לקיסריה . הכובשים הערביים , שהשתלטו על האזור ללא התנגדות בין השנים -636 , 640 לא ייחסו לה אמנם חשיבות מיוחדת , ואין היא נזכרת בין הישובים שבהם יישב החאליף מועאוויה מתיישבים ערבים ופרסים והיא גם לא ש...  To the book