ההיבט הארכיאולוגי

הסיפור המקראי של יציאת מצרים מבוסס , כנראה , על מסורות שנמסרו בעל פה , שעברו ודאי עיבוד לפני שהועלו על הכתב , לעומת זאת , התאור המקראי של מונומנטים או של מאפיינים טופוגרפיים מבוסס , כנראה , על שרידים מוחשיים . עוברי אורח ומספרי סיפורים הנציחו , כנראה , מסורות מן העבר , בדומה למה שרווח בקרב גורמים שבטיים במקומות אחרים בעולם . הנתונים הארכיאולוגיים הראשונים שהצביעו על קשר בין הר כרכום להר סיני התבססו על הדמיון הרב בין הממצאים בשטח והתאור המקראי . בשולי אחד האתרים , לרגלי ההר ( אתר , ( HK / 52 מצאנו קבוצה של 12 מצבות מול במת אבן . הדבר מזכיר את הפסוק בספר שמות ( כד , ד : ( "ויבן ( משה ) מזבח תחת ההר ושתים עשרה מצבה לשנים עשר שבטי ישראל . " מובן שאיננו יכולים להוכיח שהמונומנט נבנה בידי משה , אולם קבוצת המצבות הנמצאת במקום משכה כנראה את תשומת לב הנוסעים בימים עברו , שביקשו הסבר לתופעה . הנקיק שנמצא בראש אחת משתי הפסגות של הר כרכום יוצר מחסה סלע קטן , תופעה שאינה נפוצה בחצי האי סיני . בספר שמות ( לג , כא-כב ) יש תאור של נקרת סלע על פסגת ההר : "ויאמר ה' הנה מקום אתי ונצבת על הצור : והיה בעבו...  To the book