בית גורדון; השנים הראשונות

יהודית ענבר אהרון דוד גורדון ( 1922-1856 ) היה אחת הדמויות המרכזיות של ראשית ההתיישבות . לאחר עלייתו לארץ בשנת , 1904 עבד במקומות שונים בארץ . הוא שהה זמן מה בחצר כנרת לאחר הקמתה , ( 1908 ) ובשנת 1913 עבר לדגניה . גורדון לא היה חלק מהקבוצה . הוא היה מבוגר מהצעירים שהיוו את רוב המתיישבים ושימש להם מעין "אב רוחני . " אולם עיקר גדולתו היה בהקניה ובגיבוש העבודה בטבע כערך מוסרי אנושי . הדרך להתעלות רוחנית ולשלמות יהודית אנושית , היתה בעיניו באמצעות יצירה ועבודה בארץ ישראל , כמו גם בקרבה לטבע ולדעת האנושית . משהלך לעולמו בחורף , 1922 " נכרה קבר למורם מבני דגניה , שעל מצבתו חרותות שתי הדברות שלו : 'האדם והטבע . ' ביום השנה למותו נוהגים להקריא קטעים מן 'האדם והטבע' שלו , לזכר האיש , שהאדם והטבע נתמזגו בו בחייו ובמותו" ( שמואל דיין , "על גדות ירדן וכנרת . ( " כ 14 שנה לאחר מותו ביקשו תלמידיו ומוקיריו להנציח את זכרו על ידי הקמת בית לטבע וחקלאות , שיתן ביטוי לדרכו של האיש ולפועלו . היוזם היה חוקר הטבע יעקב פלמוני , שנעזר בקבוצת חברים וביניהם : חברי דגניה — יוסף ברץ , משה קיפניס , חיותה בוסל , ונ...  To the book