ככל שאנו מדרימים בגליל התחתון שונה המצב הישובי לעומת הגליל העליון . בעוד שבמאה השלישית יכול היה רי יוחנן לומר שאם אדם " נהרג בין טבריה לציפורי חזקה שישראל היה , " הרי שלאחר מכן , במאה הרביעית , וביתר שאת במאות החמישית שישית , שוב אין זה ישוב יהודי בלבד , אלא ניכר בו היסוד הנוצרי . יש לשער שבאזור זה לוותה חדירת הנצרות בפעילות מכוונת ומודרכת של השלטונות , עובדה המוצאת את אישורה במקורות ההיסטוריים ' . בשרונה , למשל , נתגלו שרידי בית כנסת וכן שרידי כנסיה . העובדה שהכנסיה הוקמה בשולי הישוב ולמעשה מחוץ לו , מעידה על בך שהיתה בבחינת נטע זר שנכפה על התושבים היהודים . יש מקומות שבהם נתגלו שרידי כנסיות בלבד , כמו בכפר כמא , ח' מעזר ( מעדר ) ובכמה ישובים ברמת סירין . בגלל החדירה הנוצרית נמצא ישוב מעורב של יהודים ונוצרים שחיו זה לצד זה באזור הנדון . לעתים היה מספר הנוצרים בקרב הישוב היהודי מועט והם חקקו צלבים על משקופי פתחי בתיהם . בנסיבות אלה , אפשרות הטעות בזיהוי הבניינים הציבוריים ושרידיהם גדולה בהרבה מאשר בגליל העליון , שם הנחנו שבדרך כלל כל הישובים היו יהודיים י 1 . הקדמה . ( יש שרידים שיכלו...
To the book