אופיה של העליה לרגל במאה הי"ט ועולי הרגל לסוגיהם

מקובלת הרעה , כי העליה לרגל בימים עברו נעשתה תוך דבקות דתית עמוקה מזו שבתקופות המאוחרות . הירונימוס ( 380 ) מספר על מסעה של פאולה : "בדבקות ואומץ לב שלא יאמנו לגבי אשה , תוך התעלמות מגילה ומחולשותיה הגופניות ; " אעפ"כ , הכללה מעין זו לא תמיד תהיה מדויקת , אין ספק עם זאת , כי התיירות ההמונית בזמן החדש שונה באופיה מהעליה לרגל בימים עברו , שעה שזו היתה כרוכה בחרוף נפש ורק אלו שהשתוקקו לבקר במקומות הקדושים בכל מאדמ , נטלו על עצמם את קשיי הדרך . אם הינו צריכים לקבוע נקודת מפנה המפרידה בין העליה לרגל ה"אמיתית" והתיירות בזמן החרש , דומה שאין תאריך מתאים יותר מאותו מועד בו חצתה אנית הקיטור "קוויקר סיטי" את האטלנטיק ועל סיפונה מאות נוסעים אמריקאים בדרכם לארץ הקודש . ( 1868 ) ראוי אולי להביא כאן השואה בין התרשמותו של אחד מעולי רגל שהיו על סיפונה של אניה זו - מארק טווין , לבין התרשמותו של עולה רגל מימה"ב . אף שדבריהם אינמ משוחררים מרגשות סובייקטיביים ותפיסות עולם שונות , ניתן להקיש מתאוריהם על הלכי הרוח של תקופתם . ביקור במערח הלידה פליקם פאברי : ( 1483 ) שמח את לבבך עולה הרגל ורומם את רוחך אחי ה...  To the book