עיקר עניינם של עולי הרגל היו המקומות הקדושים , בעוד מראות fn / a ונופיה היו בעלי חשיבות משנית , ותאורם נעשה כבדרך אגב , שהרי נופים , בעלי חיים וצמחים מצוים גם בארצם ( כך אמרו ודאי לעצמם ) ומן הסתם הם יענינו פחות את הקוראים באירופה . ברם נמצאו בכל התקופות עולי רגל שחרגו מדרך התאור השיגרתית והקדישו תשומת לב רבה יותר לנופי , pxn אתריה והוויתה . בעיקר מתרחבות ידיעותינו על א"י משלהי ימה"ב ואילך , כאשר לצד נוסעים שעשו דרכם לא ^ הקודש כדי לבקר במקומות הקדושים , נמצאו חוקרים ומלומדים בעלי עין פקוחה שחרגו מהמסלול השיגרתי . הנוף שנתגלה לנוסעים בימים עברו , היה שונה מזה של ימינו . היה זה במדה רבה נוף של ארץ חרבה ומוזנחת , נוף ביצות ואזורי פרא בלתי מטופחים בהם היתה אוכלוסיה דלילה ונחשלת וישובים דלים . בעיקר בולטת העזובה במישור החוף ובעמקים הפנימיים . עולי הרגל מבכים לא אחת את גורל הארץ בהשוואה לתפארתה ופוריותה בימים עברו . תאודוריך ( המאה ( 12-ה מתאר : " בתקופות קדומות היתה ארץ כנען מיושבת בערים וכפרים לרב ובימים עברו ידע כל אחד את שמות הערים ומוצאותם . אך עבור שליטי הארץ כיום , שהגיעו אליה מארצות...
To the book