על מרידות השומרונים בביזאנטים

מאת מ . אבי יונה המעבר מן התקופה הרומאית לתקופה הביזאנטית הוא אולי המפנה היחיד בתולדותיה של ארץ ישראל , שנגרם על ידי השינוי בצורת המשטר המדיני דתי בה , ללא שימוש בכוח . אמנם קדמה למעבר זה תקופה ממושכת של משבר צבאי כלכלי במאה השלישית , שערער עד היסוד את הקיסרות הרומית וחייב את חידוש מבנה החברתי מן הבסיס ועד לפסגה ; אך משבר זה לא פגע בארץ ישראל במישרין אלא בעקיפין בלבדי . מבחינה מדינית היה סיומה של התקופה הרומאית אחד הפרקים השקטים ביותר בדברי ימי הארץ , בניגוד לראשיתה של אותה התקופה , כשהארץ שתתה דם לרגל שתי המלחמות הגדולות ברומא —מלחמת הקנאים ומלחמת בר כוכבא . לאחר דיכוים של היהודים שרר בה שקט פנימי במשך כמאתיים וחמישים שנה . הממלכה הביזאנטית ירשה איםוא ארץ שלווה , שרוב אוכלוסיה סבל את השלטון , ומיעוט לא קטן אף תמך בו באופן פעיל . ואולם תוך שלוש מאות שנה הביאה מדיניותם של הקיסרים הב'יזאנט"ם למרידת רוב התושבים בשלטון , ואילו המיעוט השקט סבל אותו , בלא לתמוך בו בפועל . במצב זה עלול היה השלטון הביזאנטי בארץ להתמוטט על ידי הזעזוע הקל ביותר מן החוץ . תמורה וו בהלך רוחה של האוכלוסיה היתה ...  To the book