'אריחים מעטרים עיר'

בתיה של תל אביב עוטרו בראשית שנות העשרים באריחי קרמיקה מתוצרת 'בצלאל , ' שתרמו לעיצובה כעיר העברית הראשונה . בתקופה זו הפכה תל אביב משכונה של יפו לעיר , וידעה בנייה מואצת והתרחבות אוכלוסיה ; החלו מתפתחים בה תעשייה ומסחר לצד חיי תרבות תוססים . השאיפה לסגנון עברי מקורי שישתלב באדריכלות הלבנטינית , הולידה את הקשר עם 'בצלאל . ' בנייני ציבור חשובים ובעיקר בתי אמידים פרטיים עוטרו באריחי קרמיקה נאים בעלי אופי יהודי תנ"כי הארצישראלי . נושאי הקישוטים היו רבים ומגוונים : דמויות וסיפורים מן התנ"ך , נופים והווי , חי וצומח של ארץ ישראל , ערים ויישן בים , דיוקנאות של אישים וסמלים יהודיים . בחירת הנושאים מבטאת את רוח ההתחדשות והציונות , שאחת ממפעלותיה הייתה הקמת תל אביב . עיטור חזיתות הבניינים והרחובות באריחי קרמיקה של ? בצלאל' החל מראשית שנת 1923 בירושלים והגיע באביב אותה שנה לתל אביב . זכות ראשונים בנושא זה שמורה לבוריס שץ , מנהל 'בצלאל , ' שהאמין שאת "העיר העבריה שלנו הבנויה לתלפיות והומה מרוב אדם , " יש לקשט בקר מיקה ארצישראלית מקורית ובכך להעניק לבנייניה "יופי אמנותי וצביון לאומי עברי . " הוא ...  To the book