סדרת אום טועמה לצד הכביש היורד מערד לים המלח מצדו הדרומי , מצויים שלושה עצי שיטה . הגדול שבהם שמו סדרת אום טועמה , עץ אמו של טועמה . את טועמה אין איש זוכר עוד , אך אמו ידועה . כל אימת שהלילה היה חשוך די הצורך והמבריחים היו יוצאים למלאכתם , היתה גם אום טועמה יוצאת לעסקיה . היא היתה זקנה דיה כדי שלא לפחד מהשומרים , והיתה גם אמיצת לב . לעת ערב היתה מעמיסה על גבי החמור אוהל גדול , וכן לקחה עמה מוטות להקמת האוהל , אך את היתדות וכלי העבודה נהגה לשכוח ... ליד העץ הבודד , המקום שבו התפתל הנחל והשטח היה מוסתר מעין כל , היתה מתמקמת ומחכה לסיור הלילי . משהגיעו שוטרי הסיור פנתה אל השוטרים בקול מתחנן שהיא אלמנה מסכנה , וכי עליה להקים את האוהל עוד הלילה ואין בכוחה לעשות זאת לבדה , והיא מבקשת את עזרתם . נערך משא ומתן לגבי התשלום והדרישות . לבסוף הסתכם הדיון במתן תמורה של כוס תה בסוכר , מצרך לא זול באותם ימים . אום טועמה היתה טורחת ומנהלת את ענייניה כך שהוויכוח ימשך זמן רב ככל האפשר . אחר כך , משניגשו השוטרים לסייע לה , הסתבר שחסרים יתדות לאוהל , חבלים , פטיש וכד . ' כדי שלא להפסיד את כוס התה ולזכות ב...
To the book