פרק ב רטוריקה, תאולוגיה ואלגוריה בכתבי פאולוס ואוריגנס

פאולוס כאנטי פילוסוף טים ויטמרש , ( Whitmarsh ) בדרכו חדה המבט , כתב כי : ההלניזם המגולם בתרבות הפאידיאה לא היה תגובה מניה וביה על דיכויה של קבוצה מקומית בידי עריץ זר , אלא שדה פעולה רב תמורות , שהוליד זהויות שנויות במחלוקת , שנדחו , נרמסו ואושרו מחדש . עבודתה האחרונה של מוד גליסון , השואבת מרעיונות כגון הגבריות כמצרך הפתוח למשא ומתן , מדגישה שבתקופת הפרינקיפט המוקדם פעלה הרטוריקה כתהליך שבו הזהות מוצגת לראווה ומוטלת בספק בעת ובעונה אחת ; ואף כי התמקדותה הראשונית של גליסון היא בזהות המינית , גישתה מרמזת על התועלת שניתן להפיק מהחלת רעיון הזהות כתהליך על הזהות התרבותית . בפרק זה אמשיך לפתח מודל תיאורי של מדרש חז"ל בהתייחס לאוריגנס מקיסריה , המפרש הנוצרי הנודע בן המאה השלישית לספירה . אך קודם לכן עליי לסטות קמעה מהנושא כדי להבהיר מה מונח על כף המאזניים בדיון זה ומה כרוך בו מבחינה היסטורית . תחילה אפנה אפוא לאישיות יהודית קדומה יותר , לשאול התרסי , הלא הוא פאולוס , ולגרסה האנטי פילוסופית שאימץ לעצמו . 1 ויטמרש , ספרות יוונית , ענ . 24 7 פאולוס הפילוסוף ? ' הגם שאול בנביאים ' ? ( שמואל א' י...  To the book