פרק ג הטרוגניות טקסטואלית בתורה והדיאלקטיקה של המכילתא: מדרש לעומת ביקורת המקרא באסטרטגיות קריאה

בפרק הקודם התוודענו לאחת הסוגיות המרכזיות בהרמנויטיקה המדרשית : הדרך שבה המדרש בונה את השיח שלו כפסיפס מקראי המורכב משברי טקסט . ברור שיש בכך כעץ אינטרטקסטואליות . אך קיימת אינטרטקסטואליות במובן אחר , שתהיה חשובה ביותר בקריאות שאציע למדרש . בקטע שהובא לעיל מדברי ג'רלד ברנס נאמר : 'המקרא , חרף ההטרוגניות הטקסטואלית שלו , ניתן לקריאה כטקסט המבאר או מאיר את עצמו . ' רצוני להרחיק לכת מעבר לכך , שכן אני טוען שדווקא בגלל ההטרוגניות הטקסטואלית שלו המקרא מאפשר ריבוי קריאות של המדרש 'המבארות ומאירות את עצמן . ' הטרוגניות זו - ריבוי הקולות שבטקסט המקראי עצמו , המרווחים והפערים שבו , שהמדרש ממלא אותם באופן יצירתי , אם גם לא חופשי לגמרי - מאפשרת למקרא להפיק את משמעויותיו , אף את משמעויותיו המקוריות , במצבים חברתיים ותרבותיים חדשים לבקרים . היום , כמעט אין חולק על כך שהסיפור המקראי מתאפיין במידה מופלגת של פערים , אי היקבעות , ( indeterminacy ) חזרה וסתירות פנימיות . לנוכח סידוק זה של המבנה הסיפורי של המקרא נקטו החוקרים גישה דיאכרונית בנסותם לברר את הרכבו של הטקסט . על פי חכמי 'הביקורת הגבוהה , ' המ...  To the book