קשה לקבוע כללים ברורים להסברה טובה בשדה . בכל זאת , יש כללי יסוד אחדים , שכדאי לשננם ולהקפיד לנהוג לפיהם . הפעם איני בא למנות כללים אלה , אלא לספר על מקרה יוצא דופן , שהופרו בו כל הכללים . כל מדריך מתחיל יודע , שאסור להאריך בהסבר , אסור להרצות בשמש הקופחת , אסור להקריא מספר , ואין להדריך קבוצות גדולות . רצוי גם להדריך במקום שאין מה שיסיח את דעתם של המטיילים מן ההסבר . מה יותר פשוט , ברור וידוע ? ובכל זאת , על מדריכי הטיולים להיות מודעים לכך , שיש גם מקרים יוצאי דופן , והכללים הנוקשים עשויים להשתנות בהתאם לנסיבות , כפי שנלמד מן הדוגמא הבאה . פעם הדרכתי קבוצה של 80 נערים . הושבתי אותם בשמש הקופחת בשולי השביל היורד לגמלא , פתחתי את הספר "מלחמות היהודים '' וקראתי בפניהם את סיפור הקרב על גמלא בסגנונו הארוך והמסורבל של יוסף בן מתתיהו , ובתרגומו הקשה והישן מ 1920 של שמחוני . הכל היה נגדי : אבנים שאפשר לידות בנערות או לגלגל במדרון ; נשרים החגים נמוך מעל הראש שוב ושוב , ומושכים את תשומת הלב ( ומרשימים מאד ;( מטוסים מתמרנים ומרעישים , עד שלעתים אין לשמוע דבר,- מטיילים מקבוצות אחרות העוברים ביני...
To the book