נספח יד: הרקע ההיסטורי של סיפור הגבעונים

סיפור הגבעונים בפרק ט נראה כסיפור אטיולוגי מובהק הבא להסביר את ישיבתם של הגבעונים הנוכרים בקרב ישראל כמשרתי המקדש . הנחת האטיולוגיה מחריפה את השאלה באיזה מקדש שירתו הגבעונים , ומשפיעה על השאלה אימתי נתחבר הסיפור על הברית שהצליחו הגבעונים להשיג במרמה מיד בני ישראל . הנוסחה המשנה תורתית "אל המקום אשר יבחר " ( ט , כ , 0 שממנה משתמע לכאורה שהגבעונים שירתו במקדש בירושלים , אינה יותר מנוסחה קבועה , שגרת לשון משנה תורתית , היא אינה מגוף הסיפור , ואינה מתאחה עם הכתוב . גם הנוסחה "ער היום הזה " ( שם , שם ) אינה יכולה לשמש כקנה מידה כרונולוגי , שכן אינה יותר מתכסיס ספרותי הבא להוסיף אמינות לסיפור . לכאורה ניתן לראות בגבעונים את אבותיהם של הנתינים - משרתי המקדש בראשית ימי בית שני - המוזכרים בין שבי הגולה ( עז ' ב , מג ואילך - נחמ ' ז , מו ואילך . ( אבל הניסיון לייחס את הנתינים על הגבעונים אינו עולה יפה . תמוה שאין המקרא רומז לכך ; אדרבה הנתינים נחשבו ליהודים כשרים גם בראשית ימי בית שני שבהם הקפידו על טוהר המוצא , ולא נמנו על מי שלא ידעו להגיד יחסם . דיון ראשון במוצאם של הנתינים מן הגבעונים מצעו ...  To the book