נספח ט: כיבוש יריחו והארכיאולוגיה

שאלת המהימנות ההיסטורית של הסיפור המקראי על כיבוש יריחו אחוזה בתוצאות החפירות הארכיאולוגיות ביריחו . ואכן החפירות הארכיאולוגיות בתל א סלטאן , אתרה של יריחו העתיקה שעל יד מעיין אלישע ( עין א סלטאן , ( לא באו אלא לבקש את חומות יריחו שנתמוטטו בימי יהושע . כך היה למן ימיהם של צ ' רלס וורן ( 1867 ) וזלין ווטצינגר ( 1909-1907 ) ועד לגרסטנג ( 1936-1930 ) וקתלין קניון . ( 1958-1952 ) צירלם וורן "לא מצא דבר בעל עניין " בחפירותיו , למרבה אכזבתו , וזאת שעה שחדר לתוך חומות העיר של תקופת הברונזה הקדומה ולא הבחין במה שראה . זלין ווטצונגר עוד לא ידעו לקרוא כראוי את הממצא וייחסו את החלקלקה ה " היקסוסית " של תקופת הברונזה התיכונה ב 2 לתקופה הישראלית . למסקנות מוטעות הגיע גם גרםטנג שחשף ארבע ערים שייחסן לתקופות הבאות : עיר - A לתקופת הברונזה הקדומה א ; עיר - B לתקופות הברונזה הקדומה ב-ג ; עיר - c לתקופת הברונזה התיכונה ; ועיר ס - לתקופת הברונזה המאוחרת . עיר ס היא לשיטתו העיר שכבש יהושע , שחומותיה נפלו לפני בני ישראל . לא זו בלבד , אלא שהיה לגרםטנג הסבר מפורט לנפילת החומה ולכתוב המתאר את ביתה של רחב בקי...  To the book