נספח א: חלוצי עבר־הירדן ועזרתם לאחיהם

לפי במ' לב חמדו בני גד וראובן שהיו בעלי מקנה רב את ארץ יעזר ואת ארץ גלעד וביקשו את משה להיאחז בה ולא לעבור את הירדן לארץ כנען ( פס ' א ה . ( תגובתו הספונטנית של משה היתה נרגשת , לא זו בלבד שראה בה גישה אנוכית : "האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה " ( פס ' ו , ( אלא גם ראה בה חטא שאינו נופל בחומרתו מחטא המרגלים , שהרי במעשיהם הם עשויים להניא את לב העם מלכבוש את הארץ היעודה להם ( במ ' לב , ז טו . ( בני גד וראובן מצהירים שאין בדעתם להשתמט מלהילחם על כיבוש כנען . הם ישאירו את מקניהם ובני משפחותיהם בעבר הירדן מזרחה , אבל הם עצמם ילכו עם אחיהם להילחם ולא ישובו לנחלתם עד שאחיהם ינחלו את נחלתם בעברו המערבי של הירדן ( פס ' טז יט . ( משד , מסכים לתנאי בני גד ובני ראובן וקובע כי ארץ מושבם תהיה להם לאחוזה רק אם יחלצו לפני ה' למלחמה , עד לכיבוש הארץ . התנאי מובא לפני אלעזר הכוהן וראשי אבות המטות , ואז מאשר משה את מתן הגלעד לשניים וחצי השבטים ( פס ' כ לג . ( תיאור קצר של השתלשלות העניינים הובא בדב ' ג , יב כ , כנספח לסיפור כיבושן של ממלכות סיחון ועוג . הגישה השלילית שבדברי משה כלפי בקשתם של שבטי עבר הי...  To the book