ז. חרם הכנעני. הלכה ומעשה

מסיפורים על מלחמות הכיבוש עולה שהחרם נהג במקרים מיוחדים כמו יריחו "והיתד , חרם היא וכל אשר בה לה '" ( יהו ' ו , יז . ( יריחו היתה העיר הראשונה שבני ישראל כבשו בארץ כנען ומן הראוי היה להקדישה להחרימה לה . ' המיוחד שבה שגם שללה היה חרם ( קודש ) לה , ' ולא כשאר הערים ששללם היה לישראל . החרם של חרמה היה חרם של נדר : "וידר ישראל נדר לה' ויאמר אם נתן תתן את העם הזד , בידי והחרמתי את עריהם " וגו ' ( במ' בא , א ג . ( במקרים אחרים נהג החרם כשהאויב גילה התנגדות עזה , כפי שמגלה הכתוב ביהו ' יא , כ : " כי מאת ה ' היתה לחזק את לבם לקראת המלחמה את ישראל למען החרימם לבלתי היות להם תחנה כי למען השמידם כאשר צוה ה ' את משה . " מכאן שאם היו נכנעים לישראל היו זוכים לחנינה ולא היו נשמדים . הרעיון של חרם כללי על שבעת עממי כנען הוא חידוש של ספר דברים . חרם הכנעני מפורש בדיני המלחמה בספר דברים : "כי יביאך ה ' אלהיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה ונשל גוים רבים מפניך ... שבעה גוים רבים ועצומים ממך ונתנם ה ' אלהיך בפניך והכיתם החרם תחרים אתם לא תכלת להם ברית ולא תחנם " ( ז , א ב . ( וכן "רק מערי העמים האלה אשר ה ...  To the book